אנחנו מבינים היטב את ההתנגדות שלך לשלוח תמונה!
מי כמונו יודע עד כמה נושא התמונות פרוץ, ולא פעם תמונה שנשלחת לאדם פרטי מופצת אח"כ במיילים בהפקרות מוחלטת.
אנחנו יודעים!
ולכן אנחנו רוצים להסביר לך מה הסיבה שאנחנו בכל זאת מבקשים תמונה, ואיך אנחנו מתכוונים לשמור עליה מכל מה שאת פוחדת ממנו."בית לשמי" חרט על דגלו שיטת עבודה שונה וייחודית. מדובר בקשר שמטרתו היכרות אישית לשם בניית אימון בין המשודכים לשדכניות.
מפגש ההיכרות, אליו מוזמנים כל המשודכים והמשודכות - כצעד הכרחי מקדים לכל שידוך, נועד להושיב פנים אל פנים את אלו שכבר התייאשו משדכנים ומשידוכים, ולפתוח "דף חדש" במערכת היחסים הזאת.
זה דורש משדכניות לתת את ליבן וזמנן לאורך ערב שלם, הנמשך על פני שעות ארוכות.
באותו ערב אנחנו מקפידים לא להתפתות להציע הצעות, אלא לעסוק אך רק בהיכרות מעמיקה ומחברת, היכרות שמוסיפה נופך רב על מה שכתוב ומספרת לנו גם את מה שלא ניתן לרשום... נוגעת בסיגנון של כל אחד ואחת ומגדירה מחדש - למשודך ולשדכנית - במה להתמקד, ובדגש על הסיגנון הנדרש.
כל משודך או משודכת שחווים ערב כזה מרגישים מיד את ההבדל! סוג של "שמים וארץ''!
התגובות הנפוצות הן:
> איזה שדכניות מדהימות!
> כזאת אכפתיות ורגישות!
> מעולם לא שאלו אותי מה אני מחפש. אני רגיל לשמוע רק 'על מה אתה מוותר'...
> אני לא יודע אם השידוך יגיע מכאן, כי שידוכים בידי שמים. אבל אני יוצא מכאן מחוזק ומלא תקווה, כמו שמעולם לא הייתי!
וכן על זו הדרך...
ברגע הזה - המשודכים ואנחנו - מרגישים כשירים לצאת יחדיו לדרך חדשה של תקווה וסיכוי!
ועכשיו צריך לחשוב בהיגיון:
כמה זמן יכולה שדכנית לזכור בדיוק נמרץ את כל מה שקרה באותן פגישות בינה לבין המשודכים? לאורך כמה זמן היא תמשיך להקרין את האנרגיות?
אם למדוד
כמה היא רוצה להיות כזאת, בסקאלה שבין 1 ל-10: התשובה היא 10.
אם להעריך
כמה היא מסוגלת להיות כזאת, כשיש לה מאות-מאות של אנשים כאלו על הלב? - התשובה מאכזבת: בין 1 ל-2.
למה? - כי בעומס של מידע, המורכב מעשרות פרטים דומים ומבלבלים בין משודכים רבים, הסיכוי להישאר איכותית כמו בערב ההיכרות הוא כמעט אפסי...
ולכאן נכנסת התמונה! בכוחה של תמונה, המוצמדת לשאלון האישי, לצרוב את המשודכים בתודעתה של השדכנית, ולהשאיר לאורך זמן רב את האנרגיות ויכולות הזיכרון ברמה גבוהה מאד, כזאת שעם כל שיחת טלפון עם משודך - ברגע שהיא רואה את התמונה שלו לנגד עיניה - היא כבר אומרת: ''בוודאי שאני זוכרת אותך!!!'' - גם אם זה מתרחש אחרי שנה ושנתיים...
לכן אנחנו מקפידים ביותר על דרישת תמונות, במראה שדומה מאד לדמות שאותה נפגוש בערב ההיכרות.
עליהן להגיע עוד לפני המפגש, כי אנחנו מדפיסים אותן מראש לכל השדכניות.
בשונה מהמקובל במקומות רבים,
אצלינו - חוק ולא יעבור - התמונות אינן מועברות לשדכניות באמצעים דיגיטליים כלל, אלא עוברים לעריכת גרפית. שם מוציאים מכל תמונה רק את החלק של הפנים, רושמים את השם בתחתית התמונה ומדפיסים בגודל של תמונת פספורט. זה הכל!
את התמונה הקטנה הזאת מקבלת כל שדכנית ביום הפגישה, כדי להצמיד אותה על השאלון.אי אפשר לשכוח בצורה הזאת אף אחד...
הניסיון הראה, שמי שלא שלח תמונה, או הביא אותה פיזית לפגישה - בסופו של דבר התמונה לא מגיעה לשדכניות, אינה מוצמדת לשאלונים, וכעבור זמן קצר הוא נשמט מהזיכרון...
לא חבל על הזמן הרב שהוקדש ע''י משודך או משודכת כאלו?!
לא חבל על הטרחה, הכרוכה במאמץ פיזי ורגשי, שיורדת לטמיון רק בגלל היעדר אמצעי לזיכרון ארוך??